החלטה בתיק בש"פ 7056/05

           העוררים נעצרו על-ידי בית-משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת ר' שלו-גרטל) עד ליום 26.7.05 שעה 10:00, לפי בקשת המשטרה, בחשד לביצוע עבירות איומים, תקלה והיזק ציבורי והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. המשטרה מייחסת לעוררים, כי הם, יחד עם אחרים, הניחו בתחנה המרכזית בירושלים מטען דמה, אשר כלל בלון גז במשקל 12 ק"ג, שעון חוטים, בצירוף הכיתוב: "ההתנתקות תתפוצץ לכם בפנים". המשטרה ביקשה להאריך את מעצרם של העוררים למשך 8 ימים.

           על החלטת בית-משפט השלום לעצור את העוררים ועל מספר הימים שנקבעו, הגישו העוררים ערר לבית-המשפט המחוזי בירושלים. בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטת מ' שידלובסקי-אור) דחה את הערר בקובעו, כי העוררים מהווים סכנה לביטחון הציבור, כי יש חומר ראיות הקושר את העוררים לביצוע המעשים המיוחסים להם וכי יש פעולות רבות אותם יש לבצע, שעה שהעוררים מצויים במעצר. כמו-כן, ציין בית-המשפט המחוזי, כי המשטרה ביקשה להאריך את מעצר העוררים למשך 8 ימים ולפי מניין הימים, סיום 8 הימים אמור היה להיות ביום 25.7.05 ונראה, כי בית-משפט השלום טעה במניין הימים והורה על מעצרם עד ליום 26.7.05 שעה 10:00. יחד עם זאת, נמנע בית-המשפט המחוזי מלהתערב בהחלטת בית-משפט השלום, אם טעה בחישוב הימים, וזאת מאחר ועקב הערר נדרש התיק להימצא בפרקליטות ונמצא, כי יום אחד מהימים המוקצבים לחקירה לא נוצל.

           מכאן הערר שבפני, בגדרו חוזרים העוררים על טענותיהם כפי שהעלו בפני בית-המשפט המחוזי.

           עיקר טענת בא-כוח העוררים הוא, כי הגם שבמעשיהם של העוררים, גרמו הם ל"תקלה ציבורית", אין כל עילת מעצר נגדם, שכן אין הם מהווים סכנה לביטחון הציבור ושלומו. לטעמו, שיבוש הסדר הציבורי שגרמו העוררים אינו יוצר עילת מסוכנות. לאור זאת, מבקש בא-כוח העוררים, לשחרר אותם ללא כל תנאי. אשר לחישוב מניין ימי המעצר, טוען בא-כוח העוררים, כי טעה בית-המשפט המחוזי משאישר את טעותו של בית-משפט השלום בהוספת יום מעצר נוסף. שכן, המשטרה ביקשה להאריך את מעצר העוררים למשך 8 ימים ולמעשה בית-המשפט הורה על מעצר למשך 9 ימים, כלומר יותר מבקשת המשטרה.

           מנגד, תומך בא-כוח המשיבה בהחלטת בית-המשפט המחוזי ומבקש לדחות את הערר. לטענתו, מעצרם של העוררים דרוש הן לצרכי חקירה, כאשר יש בידה של המשיבה ראיות הקושרות אותם לביצוע המעשים המיוחסים להם ולאור מסוכנותם דווקא בימים אלה של התפרעות ואלימות בתקופת ההתנתקות.

           יש לציין, כי במהלך הדיון בפני, הצהיר בא-כוח המשיבה, כי הוא מסכים לכך, שמעצרם של העוררים יהיה עד ליום 25.7.05 שעה 10:00. לאור הצהרתו זו של בא-כוח המשיבה, חזר בו בא-כוח העוררים מטענתו בעניין טעות החישוב במניין הימים, אשר נפלה בהחלטתו של בית-משפט השלום.

           לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ולאחר ששקלתי את כלל נסיבות העניין, הגעתי לכלל מסקנה, כי אין מקום להתערב בהחלטתו של בית-המשפט המחוזי.

           בענייננו, מחומר החקירה עולה, כי המעשים המיוחסים לעוררים הינם חמורים, וזאת במיוחד בימים אלה, שמדינתנו שרויה בימים שאינם כתיקונם. מעשיהם של העוררים, הנחת מטען בתחנה המרכזית בירושלים, הפעיל את כל כוחות החירום, אשר נאלצו לפנות את כל האנשים אשר שהו באותה העת בתחנה המרכזית, הביא לצפיפות, לבהלה גדולה ופאניקה בציבור, ובכך לפגיעה קשה בסדר הציבורי, בשגרת החיים התקינה וסכנה לביטחון הציבור ושלומו.

           במקרה דנן, מחד גיסא, עומדת זכותם של העוררים לחופש הביטוי ולקיום מחאה. מאידך גיסא, המשיבה מבקשת לשמור על הסדר הציבורי ועל ביטחון הציבור הרחב. נראה, איפוא, כי באיזון הראוי בין ערכים אלה, ידה של המשיבה על העליונה. שכן, לעוררים קיימת האפשרות לממש את זכותם לחופש הביטוי וכן להביע את מחאתם האידיאולוגית בדרכים מקובלות, אשר אינן מהוות מטרד ובהלה לציבור ואינן מהוות סכנה לביטחון הציבור ושלומו, וזאת במיוחד בהתחשב באירועי הימים האלה.

           יפים לעניין זה דברים שנאמרו בבש"פ 5426/05 נדב טייכמן נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, ניתן ביום 21.6.05):   

"אי אפשר לדון בעניינם של העוררים במנותק מאירועי הזמן והתקופה... אין המחאה מכשירה ביצוע עבירות פליליות... חובת הציות לחוק עומדת מעל כל המחלוקות וחלה על כולם באופן שווה, ובמסגרתה ניתן להביע עמדה או מחאה. לא ניתן לחצות קווים אדומים תוך נשיאת דגל של השקפת עולם...".

           כמו-כן, יפים לעניין זה דברים שנאמרו על-ידי חברי הנשיא א' ברק בבש"פ 5934/05, בש"פ 6238/05 שי מלכה ואח' נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, ניתנה ביום 21.7.05):

"קיימת מחלוקת קשה בציבור הישראלי בשאלת ההתנתקות. מחלוקת זו יש לנהל בסובלנות ובהבנה. יש לאפשר חופש ביטוי לכל דעה ולכל עמדה. ראוי להן למחלוקות הציבוריות שייבחנו בשוק הרעיונות. כך בתקופות של רגיעה; כך בתקופות של מתח ומחלוקת (בג"ץ 3451/02 אלמדני ואח' נ' שר הביטחון, בנימין בן אליעזר ואח', פ"ד נו(3) 30). עם זאת, את המחלוקת הציבורית יש לקיים במסגרת הכלים הקיימים."

           (ראו גם בש"פ 6716/05 יצחק טבגר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, ניתן ביום 17.7.05)).         

           כמו-כן, מחומר החקירה שהונח בפני שוכנעתי, כי יש מקום לנקוט בהליכי חקירה, אשר אין אפשרות לקיימן, אלא כשהעוררים נתונים במעצר.

           מטעמים אלה כולם, הערר נדחה.

           מעצרם של העוררים מוארך עד ליום 25.7.05 בשעה 10:00, כאמור לעיל.

           ניתנה היום, ט"ו בתמוז תשס"ה (22.7.05).

                                                                                                ש ו פ ט